Archive for מרץ, 2014

לשבור את הצנצנת ולעוף

31/03/2014

ייאוש הפך למילה גסה אז משתמשים במילות כיסוי, כמו עייפות, עומס, קושי. אבל האמתי שהמאבק מייאש וזה בסדר להגיד "אני מיואשת ואני לא יודעת מה לעשות, כל הדרכים חסומות וכל פעם שאני בוחרת בנתיב אחר גם הוא נחסם". זה רלוונטי במיוחד כשהכתיבה היא עיסוק צדדי, בנוסף לעבודה היומית ואמור להיות מקום פורקן. אז יש אכזבה מאוד גדולה כשהזמן שהקדשת לכתיבה במקום לישון, לראות חברים, סרט או כל בילוי תמים אחר – יורד לטימיון. לכאורה, כל טקסט שאנחנו כותבים הוא גרוע, וכתיבה היא שכתוב והתוצאה הסופית היא יונה תמה שאנחנו שולחים מהחלון שלנו לאי שם. יש מבול שם בחוץ, הסיכוי שהיא תחזור עם עלה זית בפה קלוש למדיי ואנחנו בינתיים בתיבה צפופה עם כל החיות והים לעיתים רחוקות שקט מתחתינו.

אז יונה זה לא מספיק. כדאי לחלק את הזמן של הכתיבה כך שלפחות 25% עד 50% ממנו יוקדש לבנייה של כנפיים משלכם כדי שתוודאו שהיצירה שלכם הגיעה לידיים הנכונות. יש קרנות, תחרויות, פרסים וגם דרכים יצירתיות להשיג מימון כמו קיקסטרט או פשוט מכירה ברשת. אפשר לשלוח לכתבי עת, מבקרים ואושיות רשת שיכולות להמליץ עליכם. זה מאוד תלוי מה אתם כותבים ואם אתם בכלל חולמים להתפרנס מזה. לכאורה אנחנו חיים בתקופה שכל אחד יכול לפרסם את הדברים שלו בדף שלו בפייסבוק או בבלוג (כמו שאני עושה), אבל גם להביא קוראים אל העמוד שלכם זה פרויקט וחשוב לזכור את זה. אדם רוצה להיות אלוהים, אמרנו כבר?

אז כמו שדדלוס אמר לאיקרוס; תיזהרו לא לעוף על עצמכם קרוב מדיי לשמש, אתם עלולים לשרוף את עצמכם.

בפוסט הבא על המלחמה עצמה: האם להסתער לעבר האויב או לירות לכל הכיוונים? זה קצת מורכב כשהאויב הכי גדול הוא אתה עצמך ושדה הקרב הוא הבית.

 

פרק שני בסדרה "כתיבה על כתיבה"

לפרק הראשון

מודעות פרסומת

פוסט אופטימי על כתיבה

24/03/2014

ונתחיל בכך שהאדם אף פעם לא מרוצה, תמיד רוצה שינוי, תמיד רוצה יותר טוב ואם מרדדים את זה לשורה אחת – בנאדם רוצה להיות האלוהים של החיים שלו, שתהיה לו שליטה על הזמן, הבריאות, המגורים והאהבות שלו. כאן אנחנו מגיעים לנקודה שנייה – במידה ולבנאדם יש שליטה בחיים שלו, או שליטה יחסית טובה הוא רוצה להיות גם האלוהים של אחרים. ברמה הראשונית כל מה שנוגע לעולם ולחיים שלו ואחר כך כדברי לאונרד כהן "קודם נכבוש את ברלין ואז את העולם", או במילים שלי – קודם נכבוש את היצר ואז נשווק אותו כשימורים.

ובהמשך למחשבה הזו יש לי חדשות רעות וחדשות טובות.
החדשות הרעות – אדם לא יכול להיות אלוהים.
החדשות הטובות – אדם יכול להיות אלוהים.
זה נשמע לך סותר אבל זה –
לא.
הדרך היחידה להיות אלוהים היא ליצור עולם משלך. משמע, יצירה היא הדרך היחידה לסיפוק. זה לא כ"כ משנה מה אתם יוצרים, כלומר זה כן. אבל בכל הנוגע לפוסט הזה נמקד בכתיבה. למה כתיבה? כי כתיבה זה פשוט (לכאורה) כל מה שאת צריכה זה דף ועט ויאללה. במקרה הזה אני ממליצה באמת על דף ועט כי האלטרנטיבות הן שדים שאומרים לך כל הזמן "פסססט, כנסי לפייסבוק יש לך נוטיפיקציה חדשה. מה איכפת לך זה יהיה ברקע.. זה רק יעזור לך להתרכז".
עוד דברים שיחסמו אותך מלכתוב:
1. זמן
2. התמדה
3. תסכול
4. חוסר הצלחה לשבות את קהל הקוראים
מה עושים?
חוזרים להתחלה. כמו שאמרתי, אנחנו אף פעם לא נהיה מרוצים. אבל, אפשר לעשות ניסיון לעצום עיניים ולדמיין. להעלים את הבעיות שלנו. למתוח קו על מה שלא הלך. לגרום לדברים שהכי היינו רוצים בעולם להתגשם. אבל אל תסתפקו בסתם משהו, תגרמו לזה להישמע משכנע. תיצרו את העולם שמעניין אתכם. צרו שינוי.
וכשתתעוררו ותגלו שאתם עדיין לא אלוהים, חכו לפוסט הבא. הוא יהיה על "אבא, אימא אל תגידו לילד המוכשר שלכם שהוא הולך לכבוש את העולם, העולם הוא כרוב כבוש ואנחנו חיים בצנצנת. למדו אותו איך לשבור את הכלים".