מעניין מה תחשוב אם תקרא אותי
עינייך נאחזות במילותיי
אצבעותיך נוגעות בנפשי ומה הלאה
תרגיש גוף זר פועם בחזך
משתחל בין מחשבותיך
זוחל על לשונך
האם עיניך יחפשו
פירוש דומה לי
מעניין מה תחשוב אם תקרא אותי
עינייך נאחזות במילותיי
אצבעותיך נוגעות בנפשי ומה הלאה
תרגיש גוף זר פועם בחזך
משתחל בין מחשבותיך
זוחל על לשונך
האם עיניך יחפשו
פירוש דומה לי
ללכת לישון בלי לצחצח שיניים זה חטא קטן שאני אוהבת להירדם איתו
סותם לי את הפערים הנותרים מהיום בשאריות אוכל רקוב, מזון למזיקים
אני ביתם ובי הם נוקבים. מעולם לא פגשתי בהם נוכחה, פניהם נחשפו בחשיכה מוחלטת.
באור, הם סיפור אורבני של שובבות. גם בי יש חורים כאלה. השארתי מקום לטעויות להיות
שיחיו בי ככתמים , שיקשטו שיניים בצעדי חטא קטנים
נישן ביחד, נתחבט ונוותר
על עיניים פקוחות
הזיכרון המתוק של החטא יישאר מוכתם
גם כך הפכתי בעצמי מבת אדם, לממרח אדם
חיה בצנצנת ונמרחת בקלות. אני סיפור אורבני של מציאות
לועסת מחשבים כמו מסטיק ומדיי פעם מחדשת את הטעם של עצמי
בחטא קטן. בטעם רע.
אני רואה גבר נחמד שמחופש לתפוח. הוא תופח מתחת לחולצה ולוחש אליי באדום.. האדום מוצא חן בעיני אני צובטת אותו באצבעותיי, הוא מחייך.. פתאום יד ענקית תופסת את הגבר התפוח ומתחילה לקלף אותו בסיבוב לתוך מטחן גדול לאט לאט הכוס מתמלאת במיץ גבר תפוח טרי, הוא נאנח אבל לא מעצב. היד הענקית מלטפת הגבר התפוח שר בספרדית , השיר מוצאת חן בעיני אני מזמזמת את המנגינה.. הגבר נאנח שוב אני לא עומדת בזה אני מתנפלת על הכוס ושותה את המיץ גבר תפוח בלגימה אחת. היד הענקית מתחילה לרעוד. הגבר הסחוט מתעטף בקליפתו ומתחיל למלמל בספרדית.. אני מלקקת את השפתיים ונאנחת.
* מושפע מ"אישה תפוז" של החברים של נאטשה
חברים, מכרים ושאר בני אנוש מיוחדים,
צוות אבוקדו מתכבד להזמינכם ל"ערב שירה בסיפור" אשר יתקיים בביום ראשון ה10 לינואר בשעה 18:30
והפעם בספרייה העירונית בכפר סבא, רחוב ירושלים 33 (סמוך לקניון ערים) בקריית ספיר .
כשמסביבנו מדפים עמוסים ספרים ומתחת לרגלינו מתפרס שטיח קסמים מקיר לקיר. נחבר מילים, נקשר למנגינה ונשוט על כנפי המילה.
אתם מוזמנים להשתתף בערב עם שיר, סיפור או כל קטע שתרצו להציג או להקריא (ובלבד שלא יהיה ארוך מדף וחצי)
צרו קשל באמצעות דוא"ל עם:
עדי – aditishrai@gmail.com
או אשר – asher.whitman@gamil.com
מוזיקאים אשר רוצים להיות חלק מהערב מוזמנים לשלוח מייל גם כן.
השיר "עגבניות במיץ שלהן" פורסם ביקום של אלי אשד
http://www.notes.co.il/eshed/63433.asp
השיר נכתב לפני תחילת מבצע עופרת יצוקה והוא רואה כעת אור ראשון.
מוקדש לתושבי חבל עזה.
בתאריך 20.8.09 ראיינתי את יחזקאל נפשי ברשת אלף, שם אני מגישה תכניות לעיתים בנושאי ספרות, שירה ומוזיקה.
אתם מוזמנים להכנס ולהגיב
הַבַּיִת שָׁקֵט
כְּאִלּוּ אַף אֶחָד לֹא נִמְצָא בּוֹ
כְּנִרְאֶה הָפַכְתִּי לְאַחַת הַדְּמוּיוֹת בַּטֵּלֵוִיזְיָה
מִישֶׁהוּ אַחֵר שׁוֹלֵט בַּה
הַשָּׁמַיִם הֶחֱוִירוּ בְּחַלּוֹן הַזְּכוּכִית
נִסִּיתִי לְהַדְלִיק אֶת עַצְמִי
בְּכֹחִי אוּלַי אַצְלִיחַ
לְהוֹפִיעַ.
http://saritpoetry.co.il/ayen.erechshira/ayen_erech_shira_26.pdf
גליון ספטמבר האחרון (26)
אתה עושה את הדרך הזאת כל יום, כל יום
מכונית אחרת מסנוורת אותך במראה רוצה להזהיר
להבעיר את פיסת הגרוטאה שאתה יושב בה היא לא
תציל אותך מההתנגשות הבאה. המפגש הקרוב הזה
צמוד עד כדי שריטה בראש שלך
אולי תתפוס מרחק יא משוגע
אולי תרגע, אה?
ממש לא איכפת לי שהרדיו בדיוק הסתדר לך
החיוך והלב הפסיק למהר, לקפוץ החוצה
מהאגרוף הלחוץ שנקרא חייך
אתה נוהג כבר שלושים שנה, נוהג
מנקודה לנקודה. אבל מה עם הדרך
הכביש שמרעיש לך מול הזגוגויות המלוכלות
שאי אפשר לקרוא להן עיניים בכלל
למה שלא תשקול את כובד רגליך הימנית
לפי המשקל שאתה נותן לאגו שלך
משתתף בתאונת דרכים זה לא תואר
שמחמיא לאף אחד.
לשבת באבולנס, להמרח על השמשה
זאת לא הפוזה שלך.
מעוך ככה. הפעם הזאת תהיה האחרונה בשבילך
הראשונה שמתעלמת ממך.